"אנסמבל גפן" הינו אנסמבל קאמרי לזמר עברי אומנותי אשר הוקם לפני כשש שנים בקונסרבטוריון העירוני למוסיקה של העיר כרמיאל. האנסמבל פועל כגוף חינוכי וייצוגי של הקונסרבטוריון בתוך תכנית הלימוד הפדגוגית ותחת פיקוח משרד החינוך. הוגה רעיון "אנסמבל גפן לזמר עברי אמנותי", המעבד והמנצח הינו מרכז מגמת המוסיקה בכרמיאל גל סהר.

הרעיון החינוכי העומד מאחרי פעילות האנסמבל הינו מורשת הזמר העברי. מעטים התלמידים אשר נחשפים לרפרטואר במגמות המוסיקה והקונסרבטוריונים וגם אם ישנה פעילות בתחום אזי היחס לרפרטואר הינו נמוך ומזדמן. תלמידי המגמה והקונסרבטוריון אינם נפגשים בחומרים אלו במהלך חינוכם המוסיקלי מלבד מספר פסנתרנים, גיטריסטשים וזמרות המשתתפים בטקסים שונים ונאלצים להכין רפרטואר זה בעצמם, ללא הכוונה מקצועית. בעזרת הדרכה מסודרת של בחירת הרפרטואר ולימודו לעומק כחלק מתוכנית הלימוד מקבלים התלמידים את רפרטואר הזמר העברי ברבדים חינוכיים, מסודרים ועמוקים יותר. על ידי פעילות קבועה כחלק מהמסגרת הפדגוגית מקבל הרפרטואר מעמד לימודי מתודי ורציני יותר ולא כתרבות מזדמנת, שרירותית ואקראית המעניקה לרפרטואר יחס שטחי.

רעיון המורשת הציונית חשוב לאין ערוך בתפיסה החינוכית בארץ ישראל בכלל ובמוסיקה בפרט. על ידי הכרת הזמר העברי האומנותי (לרוב משנות ה-60 ואחורה לערך) נחשפים התלמידים לסיפוריהם של השירים, המשוררים והמלחינים הישראליים ועל ידי כך נקשרים למורשת ארץ ישראל ולרעיון הציונות. הרפרטואר מורכב משירי ארץ ישראל המביעים את אהבת הארץ. משירי חיבת ציון ודרך שירי העליות השונות ושירי ההתיישבות ועד היום. מלחינים כמו מרדכי זעירא, משה וילנסקי, סשה ארגוב, עמנואל עמירן, יוסף שריג ומשוררים כמו ח.נ.ביאליק, לאה גולדברג, רחל המשוררת ועוד רבים נוספים.

על ידי כתיבת עיבודים קאמריים במיוחד ל"אנסמבל גפן", נחשפים תלמידים נוספים לרעיון. נגני כלי הקשת ככנרים וצ'לנים ונגני כלי הנשיפה מעץ כחליל, קלרינט ואבוב אשר אינם נחשפים לרפרטואר זה ומורשת מוסיקאלית זו בתהליך חינוכם המוסיקלי בקונסרבטוריון, המורכב מרפרטואר מוסיקה קלאסית, משתתפים גם הם בתהליך פדגוגי זה של האנסמבל. התפקידים המורכבים הכתובים במיוחד לכלים אלו מאתגרים את התלמידים ביצועית ומוסיפים ממש ליכולת ההבעה הדינאמית של האנסמבל בשיר, מה שנותן תחושת שייכות אמיתית של הנגנים המשתתפים לביצוע באנסמבל. קווים מלודיים תומכים בקו השירה באופן כזה שללא קווים אלו נוצרת תחושה של חוסר. כך מקבל התלמיד תחושת מחויבות לביצוע שמחזק את הקשר לחומר המבוצע. התזמור העיקרי של האנסמבל כתוב לשירה, חליל, כינור וקלרינט, ובחטיבת הליווי פסנתר, קונטרבאס ותוף מרים. ישנם שירים בקונצרט המבוצעים במבנה מצומצם יותר, כפסנתר וכינור, פסנתר וחליל, גיטרה וחליל או פסנתר בלבד, בצורות עיבוד כמו לידר וטריו סונאטה. כך מתקשר החומר המטופל באנסמבל גפן למבנים וצורות קלאסיות אותם מכירים התלמידים מעבודתם בהרכבים בקונסרבטוריון ונוצר מכנה משותף בו רואים התלמידים כשווי ערך את רפרטואר הזמר העברי והמוסיקה הקלאסית.

העיבודים נכתבים כאמור בהקפדה מקצועית על התפקידים וברמה הגבוהה ביותר, על מנת לספק לתלמידים אלו אתגר ועניין מקצועי בחומר המוסיקלי של האנסמבל. כך גם העבודה באנסמבל מתבצעת בתפיסת עבודה קלאסית, המקנה יחס מוסיקלי פדגוגי גבוה לרפרטואר הזמר העברי האומנותי בדומה ליחס אותו מקבלים התלמידים בעבודה על הרפרטואר הקלאסי הנלמד בקונסרבטוריון. בדרך עבודה זו נמשכים תלמידי המוסיקה הקלאסית להכיר בזמר העברי האומנותי כחומר מוסיקלי שווה ערך לרפרטואר המוסיקה הקלאסית אותו הם לומדים. דבר זה אינו מובן מאליו בקרב מוסדות לימוד המוסיקה בארץ.

הפרשנות הקלאסית בעיבודים מקוריים אלה מחדשת את ההכרה המוסיקלית ברפרטואר זה, תוך כדי שמירה על ערכם הנוסטלגי של השירים. על ידי שמירת ערך נוסטלגי זה, תוך כדי שמירת הרמה המקצועית הגבוהה, נחשפים התלמידים להתלהבות הוריהם והקהל אשר מכיר חומר זה וכך נוצר מכנה משותף בין ההורים לבין התלמידים, המעצים את תפיסתו הפדגוגית של הרעיון. כך דרך הורי התלמידים מקבלת כל סביבת הלימוד במגמה ובקונסרבטוריון יחס מקצועי גבוה לרפרטואר הזמר העברי ולמורשת הארץ ומושפעת הפעילות המוסיקלית בכל העיר. באירועים חשובים כיום השואה ויום הזיכרון לדוגמא מקבל החומר המוסיקלי, אשר הינו חלק עיקרי בטקסים אלו, ערך גבוה יותר על ידי התלמידים והקהל.

בחירת הרפרטואר נעשית ע"י מנצח האנסמבל אך התלמידים מגלים בו מעורבות גדולה. הם נשלחים לחפש שירים המתאימים לאירוע מסוים תוך כדי בדיקת פרשנות השיר לעומק. כך הם נחשפים לטווח רחב מאוד של הרפרטואר אף מעבר למבוצע באנסמבל. כך מתגברת תחושת העשייה והעיסוק בזמר עברי אמנותי בביה"ס ובקונסרבטוריון. הם מערבים בזאת את סביבתם כמו הורים וסבים ואף מורים וחברים קרובים ועל ידי כך מעורבים בעניין גם כל הסובבים אותם. גם ההורים מגלים מעורבות בעצמם ומעלים לא מעט הצעות לשירים, מה שמחזק את המכנה המשותף בין התלמידים להוריהם וסביהם סביב הפעילות של אנסמבל גפן. כל חזרה מופיע תלמיד המספר על שיר ששמע מהוריו או מסביו וצריך להתווסף לרפרטואר האנסמבל. הוא נדרש להסביר את השיר לעומק וחבריו מעלים רעיונות נוספים. דיונים חשובים אלו מתנהלים אף בהפסקות ואליהם מצטרפים תלמידים נוספים בסביבת הלימוד. מהו שיר אמנותי או מהי תרבות ואמנות ישראליים בכלל אלו נושאים נפוצים בהפסקות ובשיעורים וכל זאת סביב פעילותו של אנסמבל גפן.

הליד הקאמרי הוא ז'אנר שאינו שכיח ברפרטואר הקאנוני של המוסיקה הקלאסית. מלחינים רבים העדיפו לכתוב לידר לקול ופסנתר בלבד או לקול ותזמורת, דוגמת לידר גרמני ושירים סימפוניים למיניהם. התזמור הקאמרי של ההרכב דורש לתיאום רב בין הנגנים, לבין הזמרת או הזמר, לבין המנצח, משולש תקשורתי מורכב ביותר מבחינה ביצועית. האחריות לאינטרפרטציה נעה בין המנצח או הקונצרטמייסטר והנגנים לבין הזמרת ותיאום מורכב שכזה דורש עבודה רבה מראש. על כל ההרכב להבין את מבנה השיר לעומק, במיוחד בשירים בהם אין מנצח, על מנת להביע יחד את רעיון השיר. "אנסמבל גפן" בהיותו הרכב פדגוגי של גוף חינוכי מוסיקלי מקדיש לנושא ההבנה וההפנמה של השיר זמן רב ומקום חשוב בתהליך העבודה.

בזמן החזרות מנותח השיר טקסטואלית ומוסיקלית על מנת שכל המשתתפים יפנימו את השיר לעומקו. הדבר כה ניכר בעבודה של האנסמבל עד כי לאחר הקונצרט בגימנסיה הגבוהה למוסיקה בעיר דרזדן בגרמניה, אמרה ראש מחלקת המוסיקה פרופסור ג'ייקוב: "הדרך המשותפת בה הביעו כל המשתתפים את הרגש בשירים היא דוגמא ומופת לביצוע מוסיקה קאמרית קלאסית. דרך זו אף מביעה כבוד רב ויחס מקצועי מכובד ביותר אשר מקנים התלמידים למורשתם המוסיקלית הארצישראלית".

הזמרים מכינים את הטקסטים עם מורה מקצועית לפיתוח קול, רימה פריימק, בתהליך עבודה מקצועי היורד לפרטים הקטנים של דיקציה ושפה עברית, כפי שהיו עובדים ברפרטואר הקלאסי. נגני האנסמבל הינם מהשורה הראשונה בקונסרבטוריון, על מנת שיוכלו להתמודד עם התפקידים המורכבים ומנוסים בעבודה בהרכבים. הם מכינים את תפקידים מראש לפני החזרות המשותפות של האנסמבל. התפקידים כאמור, ברמה הגבוהה ביותר על מנת ליצור עניין מקצועי וביצועי של התלמידים ברפרטואר.

ההצלחה של רעיון זה גבוהה. "אנסמבל גפן" הינו הרכב פעיל ביותר במסגרת פעילויות המגמה והקונסרבטוריון. הרעיון מוערך מאוד על ידי אנשי מקצוע מוסיקליים ואקדמיים בכל הארץ ומתעצם מיום ליום. בקשות מכל רחבי הארץ לקונצרטים של האנסמבל מתקבלות בברכה והיות והתלמידים הינם תלמידי בית ספר נאלץ האנסמבל אף לסרב לקונצרטים המתנגשים בלימודים השותפים של התלמידים לבגרות. זאת הגיע לכך שבעקבות הצלחת הרעיון של אנסמבל גפן הוקם בלחץ התלמידים, המורים וההורים "אנסמבל סמדר", העוסק ברעיון זה אצל תלמידים צעירים יותר בקונסרבטוריון. "אנסמבל סמדר" מופיע לרוב בפעילויות העירוניות הנדרשות כגון פתיחת תערוכות ואירועי עירייה חשובים.

חלק חשוב בפעילותם של האנסמבלים הבוגר והצעיר, הינו מורשת השכול. האנסמבלים משתתפים באזכרות לזכר נופלי העיר במערכות ישראל, חשיפת אנדרטאות ועוד. שילוב הנצחת נופלי העיר בתוך תוכנית הלימודים הקבועה של האנסמבלים מוסיף רבות לקרבתם והכרתם של התלמידים במורשת הארץ ומחזק את הקשר שלהם לעיר כרמיאל. ע"י הכרת ההורים והחברים אשר איבדו את יקיריהם במערכות ישראל מקבלים התלמידים רובד חינוכי חשוב ביותר המעצים את הרעיון העומד מאחורי פעילותם של "אנסמבל גפן" ו"אנסמבל סמדר". הכרת התודה והרגש העמוק המועברים לתלמידים ע"י המשפחות השכולות בעל השפעה ישירה על אופן הלימוד של התלמידים באנסמבלים ומייצר מוטיבציה רבה.

הקשר בין פעילות האנסמבלים לבין פורום המשפחות השכולות העירוני מתבצע באופן מסודר בו עוסקים האנסמבלים ברפרטואר לפי בקשתן של המשפחות השכולות. לפני אזכרה או אנדרטה מדובר במהלך החזרות על הנופלים, מי היו והיכן נפלו ומוסבר לעומק השיר המבוקש. רעיון חינוכי חשוב זה מגיע לשיאו בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, בו מבצעים האנסמבלים קונצרט שלם הנקרא "ערב שירי לוחמים" בבית יד לבנים העירוני כל שנה, אליו מוזמנים המשפחות השכולות, נכבדי העיר והקהל הרחב.

"אנסמבל גפן" מבוקש מאוד בקרב הקהילות היהודיות בחו"ל וביקר בארצות רבות. האנסמבל אף הוזמן על ידי גופים מוסיקליים מכובדים בעולם, כדוגמת הקונסרבטוריון למוסיקה של ברלין והגימנסיה הגבוהה למוסיקה בדרזדן. תלמידי האנסמבל משמשים במקומות אלה גם כשגרירים של הארץ. לפני היציאה למשלחות מתבצעת עבודת הכנה מסודרת עם התלמידים על ההיסטוריה, תרבות ומוסיקה של המקום בו יבוצעו הקונצרטים. האנסמבל נתן קונצרטים מרגשים ביותר וניגן קונצרט שלם מרפרטואר הזמר העברי שלו בעיריית ברלין, לפני נכבדי העיר, אירוע שגרר תגובות מרגשות ביותר בחוגים המקצועיים בגרמניה. בארץ יש להזכיר את הקונצרט לזכרה של נעמי שמר אשר הוקלט ע"י רשת ג' ושודר כמה פעמים אחר כך. בקונצרט נכחה רותי נוסבאום, אחותה של נעמי שמר אשר לא הסתירה את התרגשותה הרבה. בקונצרט אף נכח עדי אלדר,ראש עיריית כרמיאל שהינו תומך נלהב של הרעיון.

הערך הרב של הרעיון משמש כמכנה משותף בין התלמידים המשתתפים באנסמבל. הגיבוש החברתי גבוה ביותר, והתלמידים נשארים בקשר קרוב גם לאחר סיום השתתפותם באנסמבל. המשלחת לצרפת של "אנסמבל גפן" בשנת 2009 הייתה מורכבת ברובה מבוגרי הקונסרבטוריון אשר אף סיימו צבא והביעו רצון רב לחזור ולנגן באנסמבל כבוגרים. חלקם הגדול שירת בצה"ל כמוסיקאים מצטיינים וביניהם לא מעט זוכי קרן אמריקה ישראל. העובדה שרעיון האנסמבל מושך את בוגריו המתפקדים כמוסיקאים מקצועיים לכל דבר ובעלי שם בעולם האקדמאי, הינה ערך מוסף חשוב ביותר לפעילות זאת. התלמידים נפגשים באופן עצמאי בכל פעם אפשרית שרובם בארץ (חלקם כרגע לומד מוסיקה בחו"ל) וכל מפגש מרגש מקודמו.